#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהתנדב לעבודה והוא לא מקבל שכר או בונוסים, והציעו לו לעבוד במקום אחר בשכר - ואם יפסיק לעבוד במקום שעבד עד עכשיו יהיה לבעה""ב הפסד שהוא דבר האבד: 1]האם מותר לו להפסיק? 2]אם הפסיק, האם צריך לשלם את הנזק - וכמה?"	"בחינם, יכול להפסיק מתי שרוצה, וכשמציע הבעה""ב לפועל שכר שמקובל לשלם על עבודה כזו, צריך להמשיך לעבוד  ואם הפסיק ונגרם לבעה""ב נזק , צריך לשלם את הנזק {עד כפול מהשכר שהציעו לו} ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל שחזר בדבר האבד והוציא הבעה""ב יותר כסף בשביל השלמת-העבודה:     1]כמה  הפועל משלם?<br>2] האם  הדין שווה גם כשלא שכר פועלים והיה לו הפסד-כספי בגלל החזרה שלו? ומהו ההלכה למעשה?      ומה הדין כשהבעה""ב היה יכול לשכור פועלים מיד בזמן שחזרו הפועלים והבעה""ב התעכב ועד שבא לשכור, כבר לא היו פועלים לישכר? <br>3] מה הדין כשקיבל הפועל את שכרו על חלק העבודה שכבר עשאה ואח""כ חזר בו הפועל, האם צריך הפועל להשיב לבעלים את כספם על חלק העבודה שקיבל מהבעלים עבור עבודה שעשאה?"	"אם שכר פועל יותר יקר, יכול להוציא מהפועל את הסכום  שהובטח לו - ולדוגמא, הבטיחו 100 ש""ח על עבודה מלאה ועבד הפועל מחצית עבודה ששוה 50 ש""ח, יכול הבעה""ב לשכור פועל להשלים את חצי-העבודה ב-100 ש""ח ולא לשלם לפועל כלום על חצי העבודה שעשה וכן כשהפועל כמעט השלים את העבודה אך לא סיימה, יכול לשכור פועל שיעלה לו ההשלמה-המועטת שנשאר להשלים את העבודה 100 ש""ח ולא ישלם לפועל כלום על מה שעבד,                 גם כשהפועל קיבל מראש את כל שכרו, עליו להחזיר ולהוסיף את מה שצריך להוסיף.     בסמ""ע [סקכ""ז] יש חידוש עצום שהפועל משעבד את עצמו בסכום שהוא אמור לקבל מהבעה""ב בנוסף לעבודה שהוא עבד, ולדוגמא, כשהפועל כמעט השלים את העבודה, יכול הבעה""ב לשכור פועל להשלים את מעט-העבודה ב-200 ש""ח - והבעה""ב ישלם מכיסו 100 ש""ח ומהפועל יגבה 100 ש""ח - כי זה השכר שהיה אמור הפועל לקבל מהבעה""ב וגם לא יקבל הפועל שום שכר על מה שעשה,     ולפי""ז יוצא שהפועל משתעבד יותר מהשכר שהוא אמור לקבל - שהרי העבודה שעשה שוה 80 ש""ח ובנוסף עוד 100 ש""ח =180 ש""ח, וכנראה למד הסמ""ע שלא מחשיבים את העבודה עצמה כלל, וצ""ע האם חולקים על הסמ""ע.<br>אם לא שכר פועל אחר בגלל שלא מצא פועלים אחרים, נחלקו הנימוק""י וההגהות אשר""י האם משלם את הנזק,                                          והרמ""א פוסק שמשלם את הנזק - כמו שהמשרה הופסדה, אבל כשלא היה לו הפסד-ממון כגון שהזמר ביטל את התזמורת ולא היה תזמורת במקומה, אע""פ שהוא נחשב לדבר האבד, מ""מ בדיעבד לא משלם כלום,    והנתיה""מ כתב שלדעת השו""ע אף כשהיה לו הפסד ממון, לא משלם כי זה רק גרמא.<br>כשהבעה""ב היה יכול לשכור בזמן שחזרו בהם הפועלים והבעה""ב התעכב לשוכרן עד שלא מצא פועלים, כתב הש""ך שהפועל שחזר בו, פטור לשלם על ההפסד כיון שההפסד באשמת-הבעה""ב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל שחזר בו בדבר האבד והבעה""ב ניזוק מחזרתו -יותר מכפול מהשכר שהובטח לפועל,   באיזה אופן יכול להוציא מהפועל את הנזק שאירע מחמת-חזרתו - כששכר פועל חילופי,    וכשלא שכר?"	"ישנם 2 אופנים:1.כשהפועל עשה חצי-מלאכה וחזר בו, לדעת הסמ""ע [סקכ""ז] הפועל השתעבד עד כפל משכרו ובנוסף לא יקבל שכר על מה שעבד, ולפי""ז יוצא שהשתעבד על יותר מכפול בשכר.    2.כששכר פועלים להשלים את מלאכתו ביותר מכפול והבעה""ב הוא גם מוחזק בכסף או בכלים של הפועלים ועשה בזה קנין, לכו""ע יכול לגבות מהכלים או הכסף שברשותו.          נחלקו הראשונים כשלא עשה בזה קנין האם יכול לגבות מהם, ודעת הש""ך שא""צ קנין.                           עוד נחלקו הראשונים כשלא שכר פועלים אחרים, האם יכול לכסות את הנזק שנוצר לו ע""י חזרתם ע""י שיגבה מהכסף או מהכלים שברשותו, ודעת הרמ""א שיכול אף שלא שכר פועלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג	"היותר מכפל יוצא רק לדעת הסמ""ע שחידש שהחישוב הוא ....  כמו""כ אחד התנאים הוא לא מוסכם ולדעת הרמ""א חייב אף ללא אותו תנאי"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל חזר בו והטעהו הבעה""ב שיקבל יותר שכר-כדי שימשיך לעבוד, מתי צריך לשלם לפועל כמו שהבטיחו? ומתי לא צריך?"	"כשהפועל חזר בדבר שלא אבד או אפילו בדבר אבד אך הבעה""ב היה יכול לקחת פועלים באותו מחיר שסיכם בתחילה עם הפועלים, לא היה רשאי להטעותם, וכיון שהיטעם, צריך לשלם מה שהבטיחם.                         ואם הוא דבר האבד ולא היה יכול למצוא פועלים במחיר שסיכם עמם, התירו לו חכמים לכתחילה להטעותם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשחזר פועל בדבר אבד, אך בזמן שסיכם עמו לעבוד לא היה יכול הבעה""ב למצוא בלעדיו פועל אחר, האם זה נחשב לדבר האבד? ומה הסברות בנידון?  ומה ההלכה למעשה?"	"מחלוקת ראשונים ופוסקים -   והשו""ע פוסק, שזה לא נחשב לדבר האבד, והושב הכהן כתב שדעת רוב הראשונים כדעת השו""ע,       והש""ך פוסק שזה דבר האבד - וביארו הראשונים: או משום שסמך עליו או שתמיד היה יכול למצוא פועל ע""י שהיה מעלה את המחיר                  - ולמעשה, הוא ספיקא דדינא והמוחזק פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל ובעה""ב-באיזה 3 אופנים מותר לכל אחד מהם לכתחילה לחזור בו   ואף אין  תערומת עליהם?   ומתי מותר לחזור בו - אך יש עליו תערומת?"	"פועל: אע""פ שהתורה התירה לפועל לחזור בו מעבודתו, יש  תרעומת לבעה""ב על הפועל- כי יש לו טירחה למצוא פועלים.  ואין עליו תערומת ב3 אופנים:                 1] כשהפועל הביא לבעה""ב פועל אחר ולא היה לו טירחה  למצוא פועלים.     2] כשיש סיבה גדולה לחזרתו. [קצוה""ח]]        3] כשיש לו אונס שמביא לו את החזרה.<br>וכן כשהבעה""ב חוזר, בדרך כלל יש לפועל תרעומת עליו וב3 האופנים הנ""ל לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גבאי ביהכנ""ס שכרו חזן לשנה וסיכמו עמו שהם ישלמו עבורו את המס על המשכורת שמקבל מהם, ואחרי השנה המשיך להיות חזן:<br>מה הדין: 1] כשדיברו עמו שימשיך עוד שנה להיות חזן אך לא דיברו לא על המשכורת ולא על המיסים?<br>2]מה הדין כשדיברו עמו על השכר ולא דיברו על המס?<br>3]מה הדין כשלא דיברו עמו כלום והמשיך להיות חזן? ואם החזן משלם את המס, כמה משכורת מקבל החזן?       <br>4]מה הדין כשיהיה מקרה כזה בשכירות-בתים ששכר לשנה וסיכמו על:1]מחיר-השכירות. 2]שיצבע את הבית ביציאתו ועוד, ואחרי שנה לא דיברו המשכיר והשוכר על המשך-השכירות והמשיך השוכר לגור  וחודשיים אח""כ המשכיר רוצה להעלות את השכירות מתחילת החודשיים, האם לכו""ע אינו יכול? והאם כשהשוכר יצא בסוף, יהיה מחוייב לצבוע את הדירה - מכח ההסכם של השכירות הראשונה? ומה סברת החילוק ביניהם?"	"1]החזן פטור ממס - כיון  שהיה דיבור ביניהם על שימשיך להיות חזן - היינו שממשיכה השכירות בכל תנאיה.<br>2]נחלקו הפוסקים: הלבוש סובר וכך פוסק הערוה""ש, שאפילו אם שינו לחזן את המשכורת בין שהעלוה ובין שהפחיתוה -על הגבאים לשלם את המס, כי כלפי המס -התכוונו להמשיך את השכירות. הש""ך סובר וכך פוסק החמדת שלמה, שפטורים הגבאים לשלם את המס - שהרי בכוונה דיברו עם החזן רק על השכר ולא על המס - כי הם לא  היו מוכנים לשלם את המס.<br>3]נחלקו הפוסקים: דעת הש""ך והט""ז, שהחזן פטור ממס - כי השכירות ממשיכה בכל תנאיה, דעת הרמ""א, שפטורים לשלם את המס - שהרי החוזה ביניהם הוא לא בתוקף.       נחלקו הפוסקים בדעת הרמ""א - כמה משכורת מקבל החזן, דעת הט""ז, שמקבל כמו שקיבל בשנה הקודמת, הש""ך מסתפק - שמא לא יצטרכו לשלם לו אלא כפחות שבחזנים - שהרי אין ביניהם חוזה בתוקף. <br>4]לדעת הש""ך והט""ז הנ""ל שכל תנאי-השכירות ממשיכים, ה""ה בשכירות-בתים, לדעת הרמ""א נחלקו הפוסקים, הש""ך כתב שגם הרמ""א מודה כיון שהשתיקה של המשכיר בבתים מהוה הסכמה, שאם לא היה מסכים, לא היה שותק ונותן לשוכר להישאר לגור בביתו, [משא""כ בשכירות-פועלים אומר הבעה""ב מה אכפ""ל שממשיך הפועל לעשות לי את מלאכתו] המחנ""א [הל' שכירות סימן י""א] וה""דברי-משפט"" [סימן שי""ב ס""ט]כתבו שיכול לשנות כיון שלא סיכמו כלום על ההמשך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הזמין תור אצל רופא פרטי ולא הודיע מראש על הביטול -    האם צריך לשלם?[2 אופנים]    וכמה?                     ובאיזה אופן פטור? [1]	"ב-2אופנים צריך לשלם לרופא: 1]כשבלעדיו היה נתפס התור לאדם אחר וכעת  שביטל או שלא הגיע לא היה אפשר למצוא פציינט אחר שיבוא מיידית לרופא,   ומשום דינא דגרמי שהפסידו .  2] גם כשיודע בוודאות שבלעדיו לא היה נתפס התור וכגון שלא היו לו באותו יום פציינטים אחרים - אם הרופא הגיע לקלינקה במיוחד בשביל הפציינט הזה שלבסוף לא הגיע,  צריך לשלם -ומשום שזה נחשב לחזרה לאחר תחילת עבודה               - אלא שיש לבדוק האם יש לקזז משכרו כפועל בטל - שהרי בדרך כלל ביקור אצל רופא לא לוקח מרופא מאמץ פיזי וא""כ ישלם מחיר מלא.                                         והאופן ה1 שפטור הוא:<br>כשלא הגיע במיוחד בשבילו וגם ברור שבלעדיו  התור שלו  לא היה נתפס .  ואם יש חוק או מנהג קבוע כמה משלמים על ביטול -הכל לפי המנהג."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלן או פועל שחזרו בהם מעבודתם - האם יש אופן שאפשר בב""ד לכוף אותם להמשיך לעבוד? ומה הדין כשלא הלך לב""ד ושכר פועל אחר ביוקר - האם יכול להוציא מהקבלן את הפרש המחיר שהתווספה עליו בגלל חזרתו [-כשזה לא היה דבר האבד] ?"	"בקבלן, יש אופן שאפשר לכוף אותו, והוא: כשהפועל הניח בבית הבעה""ב אחד מכלי עבודתו, ומשך אותם הבעה""ב - בהסכמת הקבלן כדי שיחול עליו שיעבוד לעשות את העבודה, אפילו שאין זה דבר האבד  וגם יכול לשכור פועל אחר באותו מחיר - וגם אם עכשיו כבר לקח הפועל בחזרה את כלי עבודתו.  [ש""ך ס""ק ל""ד]  <br>כשלא כפוהו ב""ד, דעת הגרעק""א, שמשלם הקבלן את ההפרש של המחיר- אע""פ שאי""ז דבר האבד,          והש""ך סובר, שא""י להוציא את ההפרש מהקבלן, והניח הגרעק""א את דעת הש""ך בצ""ע.<br>פועל: יכול לחזור בו אף כשהביא את כליו לבית הבעה""ב.        ונחלקו הפוסקים האם יכול הבעה""ב לעכב לפועל את הכלים  שעדיין נמצאים ברשותו עד שיסיים לו את העבודה:         דעת הרמ""א - שיכול, דעת הש""ך, שירא שמים יחזיר את הכלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל	יש בזה חילוק בין פועל לקבלן.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב שקבע עם פועל שיעבוד אצלו ואח""כ חזר בו - מתי צריך לשלם לפועל? [1] ומתי פטור? [2]"	"בכל חזרת בעה""ב, בדרך כלל יש תרעומת לפועלים על הבעה""ב.<br>כלפי התשלומים,האופן שחייב הוא: כשהתחיל הפועל ללכת לעבודה וכ""ש כשהתחיל את העבודה עצמה,חייב הבעה""ב לשלם לפועל את שכר העבודה אלא שמנכה לו מה  שהיה מוכן שיפחיתו לו משכרו ולהיות פועל בטל -ולשיטת רש""י היינו חצי שכר.<br>אם לא התחיל ללכת ולא לעבוד, פטור הבעה""ב לשלם לפועל, [ולכאורה יל""ע שהרי מצינו שנחלקו הראשונים בפועל שחזר בו בדבר האבד כשהבעה""ב לא היה יכול למצוא פועל אחר,האם זה נחשב דבר-האבד והש""ך פוסק שהוא דבר האבד, נאם נאמר ג""כ בנידו""ד כחזר בו הבעה""ב כשהפועל לא היה מוצא בלעדיו עבודה האם ג""כ נחשיב את זה לדבר-האבד] <br>אבל אם הפועל לא מצא  עבודה אלא יותר קשה ובאותו שכר כמו שהבעה""ב הבטיחו לעבודה יותר קלה והלך לעבוד את אותה עבודה הקשה, פטור הבעה""ב לשלם לו את ההפרש למה שמקובל להוסיף שכר עבור עבודה יותר קשה, כי אנו משערים שלפני שסיכם עמו על העבודה והיו מציעים לו את העבודה הזו -היותר קשה היה לוקחה ולכן לא  נחשבת חזרת הבע""ב שהביאה לו הפסד.                                                                                                              2]אם הפועל לא היה מוצא עבודה אחרת בלי שהבע""ב היה שוכרו.                  <br> נמצא שהאופן היחיד שמוסכם שצריך לשלם לפועל ובניכוי כפועל בטל כשלא התחיל לעבוד הוא:          כשלפני תחילת העבודה - הפועל היה יכול למצוא עבודה אחרת ואחרי שחזר בו הבעה""ב לא מצא עבודה אחרת ואפילו יותר קשה - אפילו שלא היתה תחילת הליכה או עבודה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל קיבל מראש את שכרו והשתמש בכסף, האם יכול הבעה""ב למנוע את הפועל מלחזור בו עד שיחזיר לו את השכר שקיבל על מה שלא עבד?"	"השו""ע פוסק שיכול לחזור בו וישלם הפועל כשיהיה לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב שרוצה שהפועל לא יוכל לחזור בו - האם מועיל לעשות קנין כסף או שטר על הסכם העבודה?"	"זו מחלוקת גדולה בין הראשונים והפוסקים, ובשבו""י כתב שגם לשיטות שמועיל קנין היינו רק קנינים שחלים בקנין עבדים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפועל להשכיר א""ע ל-3 שנים או ליותר? ואם יש בזה צד איסור - האם זה אסור מדרבנן או מה""ת?"	"נחלקו הפוסקים האם קיים כזה איסור, הרמ""א פוסק שאסור, ואילו הש""ך והבאר-שבע מתירים וס""ל שהאיסור הזה נאמר רק בעבד,                    ובדעת הרמ""א נחלקו הש""ך והסמ""ע האם רק ליותר מ-3 שנים אסור או אף ל-3 שנים אסרו להשכיר א""ע,      עוד נחלקו הקצוה""ח והחות יאיר האם זה איסור מה""ת או שמא מדרבנן הוא,       אך כל האיסור קיים כשמשכיר א""ע לאותם שנים שכל ה-3 שנים או יותר הוא משועבד ומושכר להם  24 שעות שבזה הוא דומה לעבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל	"א]האם יש איסור?  ב] גם אם יש איסור, האם האיסור הוא רק כשזה יותר מ3 שנים?    ג]האם הוא מה""ת?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפועל לחזור בו מחמת שהתייקרו חומרי הגלם לעשיית המלאכה?	מחלוקת הפוסקים, ולכן יכול לומר קים לי כהפוסקים שמותר לי לחזור בי.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל שחזר בו ואח""כ הוזלה השלמת המלאכה - מי מרוויח את ההוזלה?"	מחלוקת הראשונים והפוסקים, והוא ספיקא דדינא.[משנת  חושן-סילמן]	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל	שים לב : האם תשובתך מוסכמת לכל השיטות?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גבאי ביהכנ""ס שכרו את אחד ממתפללי ביהכנ""ס לנקות את ביהכנ""ס ואת אולם ביהכנ""ס. לשם כך, ערכו הגבאים חוזה עם המנקה למשך שנה, וכתבו בו 3 דברים:1}סך המשכורת. 2}שמקבל לגור בחינם בקראוון שבבעלות ביהכנ""ס ואף פטור לשלם על הוצאות החשמל והמים - והם ישולמו ע""י הגבאים.3}שמקבל את המקום שלו בביהכנ""ס לכל ימות השנה ובכללו לימים נוראים בחינם.              לאחר מספר חודשים,נבחרו גבאים חדשים לביהכנ""ס.          המנקה עבד במרץ בעבודתו, ואף לאחר שנגמרה שנת השכירות שלו, המשיך בעבודתו כרגיל מבלי לדבר מאומה עם הגבאים החדשים-וקיבל את משכורתו הרגילה .                          כשהתקרבו ימים הנוראים, נגש המנקה לגבאי הראשי כדי להזכירו, שהמקום הקבוע שלו לימים הנוראים הוא בספסל הראשון ליד החזן, כשנדרש מהגבאי את התשלום לכך, השיבו,שכחלק מההטבות שהובטח לו עבור שירותי הנקיון שהוא מספק לביהכנ""ס, הובטח לו לקבל בחינם את המקום. אמר לו הגבאי: החוזה שעליו אתה מדבר, הוא כבר לא בתוקף  חצי שנה, ולכן, אתה נדרש לשלם על חצי השנה שהיתה וכן מכאן ולהבא:1]על שכירות הקראוון כולל הוצאות החשמל והמים שעדיין לא שולמו כלל. 2]ועל המקום שבו התפללת בביהכנ""ס -כשאר חברי ביהכנ""ס,              הדין עם מי?    ומה הדין כשבסוף השנה, עשה המנקה חוזה שימשיך לעבוד עוד שנה -בלי לפרט לא את המשכורת ולא את 3 ההטבות הנ""ל?         ומה הדין  באופן שעשה חוזה  בשנה החדשה ובו נכתב שנשכר לעוד שנה והוזכר סך משכורת  והיא כמו סך המשכורת שקיבל בשנה שעברה?               ומה הדין ב3 המקרים הנ""ל ולא הוחלפו הגבאים?"	"1]כשעשה חוזה לשכירות לשנה נוספת בלי לפרט כלום, אע""פ שהוחלפו הגבאים, ממשיכים כל התנאים שהיו בשנה הראשונה.<br>2] כשעשה חוזה לשכירות לעוד שנה ובו סיכמו על השכר אך לא הוזכר שמקבל לגור בקראוון וגם לא המקום בביהכנ""ס,   לכאורה היה נראה לדמות את מקרה זה למה שמצינו שנחלקו הש""ך והלבוש [סימן של""ג ס""ח]בגבאי ביהכנ""ס ששכרו חזן לשנה וסיכמו עמו שמלבד השכר שיקבל, ישלם לו ביהכנ""ס את הוצאות המס שיש לו כנגד השכר שמקבל מהם ואחרי שנה חזרו וסיכמו שישכר להם לעוד שנה ויקבל שכר סך מסויים ולא הזכירו  את הפטור ממס, שדעת הלבוש וכך פוסק הערוה""ש, שכוונת הגבאים לכל התנאים שהיו בשנה הראשונה, ודעת הש""ך וכך פוסק החמדת שלמה, שפטורים הגבאים לשלם את המס - כי בכוונה לא זכרוהו הגבאים, כדי לא לשלמו  - ומעתה ה""ה בנידון דידן היה נראה שכיוון שדיברו עם המנקה על השכר  ולא על שכירות הקראוון והמקום בביהכנ""ס, לדעת הש""ך יהיה חייב המנקה לשלם על שכירות הקראוון והמקום בביהכנ""ס,  אך זה אינו - כי מפורש בש""ך שכמו שמצינו בשכירות בתים שאם נגמרה שנת השכירות והמשיך השוכר לגור בלי שידבר עמו המשכיר, לא יכול המשכיר להעלות את המחיר על השכירות שכבר היתה, וא""כ הכא נמי לא צריך לשלם על הזמן של עד היום כיוון ששתקו עד עכשיו.  אבל מכאן ולהבא, מסתבר שיכולים לחייבו על הקראוון ועל המקום.      <br> ויש להסתפק האם יש לחייב את המנקה על הוצאות החשמל והמים,שהרי זה כמו הפטור ממס שנחלקו בו הלבוש והש""ך -ומשום שבדרך כלל השוכר משלם את זה ולא המשכיר, וא""כ י""ל שבכוונה לא הזכירוהו הגבאים - כדי שישלמו המנקה, או שמא  יש לחלק -שרק בתנאים על דבר צדדי כמו על פטור ממס, סובר כן הש""ך, משא""כ הוצאות חשמל ומים שהם הוצאות של המגורים, כשם שאינם יכולים לחייבו בתשלום השכירות, גם לא יוכלו לחייבו על הוצאות החשמל והמים, וכך יותר מסתבר.<br>כשלא הוחלפו הגבאים, מסתבר שאין זה דומה למה שסובר פטור -שהרי ידעו שהוא ממשיך בעבודתו ומסתבר שהם גם הבינו שקיים הסכם עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הזמין קייטריג לברית ל80 מנות בסך 40 ש""ח למנה =ס""ה ב3200 ש""ח וברגע האחרון הודיע המוהל שלא ניתן לבצע את הברית ובעל-הברית הודיע לבעל-הקיטריג שנדחתה הברית ואין מה לעשות עם ה80 מנות, כמה בעל- הברית צריך לשלם? ועל מי מוטל להתעסק עם מכירתם של המנות?<br>ומה הדין כשבעל-הברית נתן לקייטריג את כל החומרים שמהם יכין הקיטריג את המנות וישלם לקייטריג סך 1500 ש""ח על הכנת המנות, כמה צריך לשלם על המנות?       ולמי הולך המנות?"	"כשהחומרים שייכים לבעל-הקייטריג [-וכמו שבדרך כלל מצוי], המנות שייכות לבעל-הקייטריג אך בעל-הברית צריך לשלם לבעל-הקייטריג את ההפסד שנוצר לו ע""י חזרתו ומדינא דגרמי,  ולכן: א] אם לא מוצא כלל מי שמעוניין לקנותם, ישלם מחיר מלא סך 3,800 ש""ח בניכוי כמה שהמנות שוים לבעל-הקיטרינג במה שהוא משאיר לו את 80 המנות.   ב]אם מוצא מי שמוכן לשלם על זה  רק 1,000 ש""ח , ישלם לו בעל-הברית את ההפרש. [-סך  2,800 ש""ח]<br>על בעל-הקייטריג מוטל לחפש מי שירצה לקנות אותם ממנו במחיר גבוה - כדי שלא יצטרך המזמין לשלם לו את התשלום הנ""ל.           <br>ג]אם מוצא בעל-הקיטריג להשתמש עם המנות לשמחה אחרת, אם בעלי-השמחה שקנו את המנות שילמו את המחיר שבעל-הברית היה אמור לשלם, פטור בעל-הברית לשלם לו. [ואם השתמשו רק בחלק מהמנות או ששילמו מחיר יותר זול, ישלם בעל-הברית את ההפרש]<br>כשהחומרים שייכים לבעל-הברית, המנות שייכות לבעל-הברית, ולכן עליו לשלם את השכר שסיכם עמו שישלם לו [-סך 1500 ש""ח] וכל המנות הולכים לבעל-הברית.<br>ומעשה היה בבעל-תשובה שהזמין קייטרינג לברית בי' בטבת ולא ידע שעושים  את הסעודה במוצאי הצום, ובעל הקייטרינג טוען שאף המקבלי-הזמנות לא הבחינו בזה,[ולא יכולים לעשות לו את הסעודה במוצאי הצום], ופסקו שמעיקר-הדין פטור המזמין שהרי כל החיוב שמבואר כאן הוא רק מדינא דגרמי, ובשוגג אין חיוב של גרמי, וכיון שהוא בעל-תשובה ה""ז שוגג - אך מ""מ הורה הגר""י זילברשטיין, שיתחלקו ביניהם מדין פשרה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/כל הסימן/פועל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל קיבל את שכרו מראש לפני עשיית המלאכה והתחיל לעשות את העבודה ואח""כ פיטרו הבעה""ב ואמר לו ""לך מעמדי"":               1] האם צריך הפועל להחזיר לבעלים את הכסף ששילם לו תמורת העבודה שלא עשאה?           2]והאם יכול הבעה""ב לחזור בו ולהשיב את הפועל לעבודה?"	"1]מחלוקת הפוסקים, הש""ך [ס""ק מ""ח]סובר שפטור,               הפ""ת מביא שב""ושב הכהן"" נשאר בצ""ע למעשה - שהרי אף בעבד נחלקו ראשונים האם צריך שגם יאמר ""ואין לי עליך כלום"" או מספיק הלשון ""לך מעמדי"" - ואף לסוברים שמספיק, שמא דבריהם נאמרו רק בעבד אבל בפועל, יתכן לפרש את דבריו לפוטרו משיעבוד שמשועבד כל פועל לבעה""ב לא לחזור בו כשחזרתו תביא לו הפסד לדבר האבד, אך לא לפוטרו לשלם לו על שכר שקיבל תמורת עשיית עבודה שלא עשאה.         2]מסתבר שלדעת הש""ך שחל בזה מחילה, א""י לחזור בו, וצ""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שילם הבעה""ב מראש לפועל ואח""כ כעס על פועלו בפני ב""ד ועדים ובזמן הכעס מחל לפועל על הכסף ששילם לו כנגד מה שהוא לא השלים את העבודה - האם חלה המחילה?                   2]מה הדין כשמחל לו בכעס שלא בפני ב""ד ועדים?"	"1.מחלוקת הפוסקים, לרמ""א לא הויא מחילה, לתורת חיים הויא מחילה,2.כשמחל שלא בפני ב""ד ועדים, לכו""ע לא הויא מחילה. [חת""ס בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ג/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] הלכו הפועלים לעבודה ובסוף לא קיבלו עבודה, באיזה אופן פטור הבעה""ב לשלם להם?             2]מה הדין כשהפועל שעמו סיכם הבעה""ב את העבודה לא הלך אבל שלוחו של הפועל הלך, האם הליכת השליח נחשבת לתחילת-עבודה?"	"כשקרה אונס בדבר שבו הם צריכים לעבוד - פטור - ולדוגמא כששכרם להשקות את השדה וירד גשם בלילה והתמלאה השדה מים ובלילה שלפניו סייר הבעה""ב בשדה וראה שהיא זקוקה להשקייה.           כשהבעה""ב לא סייר בשדה בלילה שלפניו, נחלקו הראשונים האם חייב הבעה""ב לשלם לפועלים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שחייב לשלם כיון שהיה תחילת עבודה של הפועלים במה שהם הלכו לעבודה והבעה""ב לא נחשב לאנוס - שהרי אם הוא היה מסייר בשדה בלילה שלפניו, היה יכול לזהות שעומד לרדת גשם והיה מודיע את זה לפועלים.                שיטת רש""י, והרמ""א להלן [סימן של""ד] מביא את שיטתו בשם י""א, שאם הפועלים סיירו בשדה אפילו כמה ימים קודם ואמר להם ששוכרם לשדה זו [שאל""כ יאמרו לו  תשכרנו לשדה אחרת, סמ""ע להלן סימן של""ד ס""ק י'], אפילו שהבעה""ב לא סייר בשדה, פטור הבעה""ב לשלם לפועלים, והטעם - כי ההפסד הוא של הפועלים, שפועלים שסיירו בשדה אמורים להבין שכשיורד גשם בלילה אין מה לבוא לעבודה, אבל אם הפועלים לא סיירו בשדה, חייב הבעה""ב לשלם לפועלים.           2. הליכת השליח לא נחשבת להליכת הפועל עצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם פועלים שיעבדו אצלו ולפני שיצאו לעבודה ביטל אותם, באיזה אופן חייב לשלם להם - אע""פ שעדיין לא הלכו לעבודה? ומאיזה דין? וכמה משלם?"	"כשאנו אומדים שבלי שהיה מסכם עמם היו משיגים עבודה אחרת ועכשיו כל השוכרים כבר מצאו להם פועלים ובגללו לא מצאו עבודה, משלם להם מדין גרמי או מדין דבר האבד ובניכוי כפועל בטל.              אם מצאו עבודה אחרת אך בפחות שכר, משלם לפועלים את ההפרש שהיו אמורים להרויח ע""י עבודה אצל אחרים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה החילוק בין בעה""ב וקבלן לבין פועל שחוזרים בהם? הבא נ""מ!"	"קבלן או בעה""ב שחוזרים בהם, ידם על התחתונה, פועל, ידו על העליונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם פועל שיעבוד אצלו שנתיים ולקראת סוף השנה הראשונה חזר בו הבעה""ב, האם צריך הבעה""ב לשלם לו על שכירות של השנה השניה? ומה הטעם?"	"כן, כיון שסיכמו מראש על עבודה לשנתיים, כשהתחיל לעבוד נחשב שהתחילת עבודה היתה גם לשנה השניה, ןלכן כשהבעה""ב חוזר בו, דינו כמו שחוזר באמצע השנה הראשונה שידו על התחתונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן פועל א""י לחזור בו? - כלל אחד והבא לו 3 דוגמאות מתוך  5שכתבו הפוסקים!"	"בדבר האבד, כמו:     1.השוכר חמור להביא חלילים למת או לכלה.           2.מנקה או משרת לבעה""ב.           3. כששכרו סופר לכתוב ס""ת והתחיל לכתוב - שאם יחזור בו באמצע, יחשב הס""ת לס""ת מנומר.             4.מלמד שע""י חזרתו התלמיד יתבטל.              5.הניחו את הפשתן במשרה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנקה של בית קבועה וסיכמו שתעבוד כל שבוע וסמכה עליה בעלת הבית, לפני פסח ביטלה המנקה את עבודתה ומחמת זה בעלת-הבית הוזקקה לשכור מנקה אחרת במחיר יותר יקר,           האם יכולה בעה""ב לגבות מהמנקה את ההפרש בין המחיר שהיא היתה אמורה לשלם לה לבין המחיר הגבוה ששילמה?"	"נחלקו הפוסקים בזה, ו3 שיטות בדבר:<br>1. הרמ""א פוסק שזה נחשב לדבר האבד ושוכר עליה או מטעה אותה.                                            2.התרוה""ד מסתפק האם הוא דבר האבד, ולכן כתב המהרשד""ם שהממע""ה - שהרי מספק א""א להוציא מהמוחזק.               3.הש""ך כתב, שהכל לפי ראות עיני הדיין - שיש שיכולים בלי מנקה ויש שא""י. <br>בושב הכהן כתב, שגם לדעת הרמ""א, א""י להוציא ממנה כסף ולא כתב הרמ""א שהוא דבר האבד אלא כלפי לכתחילה - שא""י לחזור בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלן שבאמצע העבודה קראו לו בני משפחתו לרוץ לבית-חולים להפרד מאביו לפני פטירתו, ומשום כך הפסיק באמצע העבודה שהיא ""דבר-האבד"" אצל הבעה""ב, באיזה אופן מחוייב הבעה""ב לשלם לאותו קבלן על מה שעבד? ובאיזה אופן לא משלם לו הבעה""ב כלום אע""פ שנאנס הפועל במה שהפסיק באמצע?"	"כשהבעה""ב מצא מי שיחליף את הפועל ונהנה ממה שעבד הפועל, משלם לו על מה שעבד, שהרי הפועל נאנס, ולכן לא אומרים בזה שידו על התחתונה, אבל אם לא מצא פועל שיחליפו ולא נהנה ממה שעבד, לא משלם לו כלום. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב סיכם עם פועל שיעבוד אצלו ואח""כ הבעה""ב חזר בו ובגלל חזרתו הפסיד הפועל עבודה שהיה יכול להשכיר א""ע אצל אחרים, נפסק בשו""ע שחייב הבעה""ב לשלם לפועל: 1] מה הטעם [2]       2]מה הנפק""מ בין הטעמים?        3] מה הטעם לא נפטרנו מדין  מבטל כיסו של חברו[2]?          4] השוכר דירה לשבת וברגע האחרון ביטל לא מחמת אונס וטוען המשכיר שבלעדיו היו לו שוכרים אחרים והשוכר מאמינו, האם צריך לשלם למשכיר את ההפסד שגרם לו?              5] מה הנפק""מ בין 2 הטעמים?"	"1.משום דבר האבד, ומשום מזיק בגרמי.<br>2. ב' נפק""מ: 1. כשסיכם עם אדם שישכור ממנו מטלטלים ורצו אחרים לשכור אותם ובגלל הזמנתו לא השכירם לאחרים ואח""כ חזר בו  מהשכירות,  שלסברת גרמי פטור כי החזרה נחשבת לנזק של שבת ומשלמים שבת רק על אדם אך לא על מטלטלים, ולסברת דבר-האבד, חייב.[רעק""א].   2.כשרוב פועלים נשכרים ב50 ש""ח לשעה ומיעוט ב40 ש""ח לשעה והבעה""ב ששכרם התחייב לשלם להם 50 לשעה, לסברת דבר-האבד משלם להם שכר של 50 לשעה, אבל לסברת גרמי, לא יכולים להוציא ממנו יותר מ40 לשעה - כי כדי להוציא ממון מדין גרמי צריך שזה יהיה בגדר ""ברי היזקא"" ו""ברי היזקא"" יש על 40 ש""ח לשעה אך לא על 50 - כי יכול הבעה""ב לטעון לפועלים שמא הייתם נשכרים לאחרים רק  ב40 לשעה.  [רעק""א]   <br>3.הנתיה""מ סובר עפ""י שיטת הריטב""א שמשתעבדים זל""ז הפועל והבעה""ב מדין ערב על הנזק שיווצר זל""ז מחזרתם, וכן החת""ס ס""ל שקיי""ל כהריטב""א, אבל הבית-מאיר והחזו""א ס""ל שקיי""ל כשיטת הרא""ש שלא ס""ל כהריטב""א,        והקצוה""ח כתב טעם אחר, והוא, שאע""פ שזה מבטל כיסו, חייב מדין  תשלומי-שבת באדם.<br>4. מעיקר-הדין הוא תלוי במחלוקת הקצוה""ח והנתיה""מ הנ""ל, שלדעת הקצוה""ח פטור שהרי זה רק מבטל כיסו של חברו ולא חייבו אלא בפועל ומשום שיש שבת באדם אך לא בשכירות-בתים, ומ""מ ראוי לשלם משהו [הרב קנר] ולדעת הנתיה""מ חייב כיון שנשתעבד לו מדין ערב.<br>5.כששכר בית/כלים/בהמה וביטל השוכר ובלעדיו, היה יכול להשכירו לאחרים וגרם לו נזק, לדעת הנתיה""מ יהיה חייב, לדעת הקצוה""ח פטור כי אין תשלומי שבת אלא בבהמה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף א	"אותו מקרה שהוא הנפק""מ בין 2 הטעמים משום מה חייב הוא ג""כ נפק""מ בין 2 הטעמים למה לא פוטרים אותו משום מבטל כיסו של חברו."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] קבלן התחיל ללכת לעבודה ועדיין לא התחיל לעשות את העבודה  וחזר בו וכתוצאה מהחזרה נגרם לבעה""ב נזק יותר מכפל שכרו והבעה""ב מוחזק בכסף של הקבלן [-שהניח אצלו בעבר - שלא לצורך הסכם-העבודה] האם יכול הבעה""ב לקחת מהכסף של הקבלן שהוא מוחזק בו - כדי לשלם את ההפסד שנגרם לו מחזרת-הפועל? ומה הטעם?                           2] מה הדין באופן הנ""ל בפועל? ומה הטעם?"	"1] מחלוקת הש""ך והסמ""ע, דעת הסמ""ע שיכול - כי כמו שמצינו שמשיכת כלי-אומנות נחשבת לקנין ולשיעבוד ביניהם, ה""ה כשהלך הקבלן לעבוד והופקד אצל הבעה""ב כסף, ההליכה בצירוף המוחזקות של הבעה""ב משעבדת את הקבלן שנחשבת ההליכה כמו קנין שיש במשיכת כלי-אומנות שא""י לחזור בו ואם חזר, יגבה הבעה""ב מהכסף שהוא מופקד.       והש""ך סובר שההליכה נחשבת לתחילת-קנין רק לשעבד את הבעה""ב שא""י לחזור בו אך לא את הקבלן, ורק משיכת כלי-אומנות מחילה קנין ולא מה שהלך עם מוחזקות בכסף.[ הגרעק""א בדפוס שו""ע פרידמן]<br>2. לכו""ע א""י - שהרי אף לדעת הסמ""ע הנ""ל כל הטעם שיכול לגבות כי אנו משווים את המצב הזה כמו מצב של משיכת כלי-אומנות - ובמשיכת כלי אומנות עצמה לגבי פועל מצינו שנחלקו הפוסקים שלדעת הש""ך ירא-שמים יחזיר את הכלים ולדעת הרמ""א מבאר הנתיה""מ שכדי לכסות את הנזק שלו מחזרת-הפועל אינו יכול למכור את הכלים [- כמו בקבלן] אלא רק להשתמש בכלים לצורך העבודה שהשתעבד לו הפועל, ומעתה באופן שלנו שהוא רוצה לקחת את הכסף שהוא מוחזק  בו, כיון שהוא מכלה את הכסף של הפועל, זה דומה למכירת -הכלים  שאינו רשאי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ד	חשוב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלן קיבל מראש את כל שכרו לעבודתו ועשה חצי עבודה ואח""כ חזר בו וכתוצאה מחזרתו נגרם לבעה""ב הפסד - שעלה לו ביוקר להשלים את העבודה, וצריך הקבלן  להחזיר לבעה""ב את הכסף שקיבל, כמה יחזיר לבעה""ב - חצי שכר על מה שלא עבד או אפילו  את הכסף שקיבל תמורת חצי-עבודה שעשאה כיון שנגרם נזק לבעה""ב מחזרתו? ומה הסברות בזה?"	"מחלוקת הש""ך והסמ""ע, דעת הסמ""ע שיחזיר רק את חצי-השכר שקיבל תמורת העבודה שלא עבד, שהרי אף כשקרה הפסד גדול לבעה""ב מחמת חזרתו, פטור לשלם מביתו את ההפסד כי לא שיעבד לבעה""ב אלא את השכר שהיה אמור להרויח מהעבודה, ולכן מיד כשעשה את חצי-העבודה, זכה בשכר שקיבל תמורת חצי-העבודה שעשאה והכסף הזה נחשב כשאר ממונו,               דעת הש""ך שעליו להחזיר גם את מה שקיבל תמורת העבודה שעשה, כי גם אם זכה בכסף שקיבל מיד כשעשה את העבודה, שיעבד לבעה""ב את כל שכרו המגיע לו מאותה עבודה עבור השלמת-העבודה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלן או פועל נאלצו להפסיק לעבוד באמצע עבודה מחמת-אונס ומכיון שמלאכת-הבעה""ב היתה דבר-האבד נגרם לבעה""ב הפסד מחמת הפסקתם - שהבעה""ב שכר פועלים אחרים יותר ביוקר להשלים את ימי-העבודה שהם חיסרו:      1] האם חייב הבעה""ב לקבל אותם בחזרה לעבודה אחרי האונס כי הכניס במקומם פועלים אחרים?<br>2]האם יכול הבעה""ב להוציא מהפועלים את העלות-הגבוהה שעלתה לו בשכירת פועלים אחרים? ומה הטעם?          והאם ישלם לפועלים הראשונים על חצי-עבודה שהם עשו כאשר השכירות של הפועלים האחרים עלתה לו בשווי של חצי-העבודה שהם עשו?<br>3]מה הדין כששילם הבעה""ב לפועלים מראש את כל שכרם, האם יחזירו לבעה""ב את מה שהפסיד הבעה""ב?                                                                                             ומה ההלכה למעשה?               4] מה הדין כששבו הפועלים לעבודה [-לאחר האונס] שתק הבעה""ב ולא אמר להם כלום על החיסור של הימים שחיסרו, כמה יצטרך הבעה""ב לשלם לפועל/לקבלן?"	"1.חייב [נתיה""מ לעיל סימן קע""ו ס""ק ל""ז] וכנראה הטעם שכיון שהתחילו לעבוד חל קנין שהבעה""ב משועבד להעסיק אותם.<br>2.כיון שהפסקת-העבודה היתה באונס, אין בזה את הדין של ""שוכר עליהם""-שצריכים הפועלים לשלם את ההפסד שנוצר מחזרתם עד כפל משכרם, אבל מ""מ כשהבעה""ב לא היתה לו תועלת ממה שהם עבדו - כי עלה לבעה""ב על השלמת חצי-עבודה כמו מחיר של עבודה שלמה, א""צ לשלם לפועל/לקבלן על מה שעשה, כי כלל בידינו שכשהאונס מצד הפועל הבעה""ב לא משלם לפועל על עבודתו כשלא נהנה ממנה.         <br>  3. נחלקו הראשונים והפוסקים ו3 דעות בדבר:             1. שיקבלו את כל שכרם -כיון ששתק  ולא אמר כלום, מחל הבעה""ב על מה שחיסר.  2.שלא מחל - והכל  תלוי מי מוחזק - שאם הבעה""ב כבר שילם לפועל, לא יקבל בחזרה, ואם עדיין לא שילם, פטור לשלם על התקופה שלא עבדו,וכך פוסק הט""ז.       ולדעת הרמ""א יכול הפועל לומר קים-לי כמו הדעות שאני פטור להחזיר את הכסף, אבל גם הבעה""ב יכול לומר קים-לי כמו הדעות שמחייבות אותי לשלם.[ט""ז]       4. שאפילו כששילם מראש על כל העבודה וגם שתק כששבו לעבודה, מנכה הבעה""ב לפועל על מה שלא עבד ויחזיר הפועל את הכסף שקיבל - כי רק בעבדים שגופם קנוי נאמרו החילוקים הללו אך לא בפועלים, וכך פוסקים הש""ך והגר""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ה	"חוץ מ3 השיטות, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כמאן קיי""ל  - שדעת ה..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל/קבלן סיכמו בעל-פה עם הבעה""ב שיעבדו אצלו ולא התחילו לעבוד וגם לא התחילו ללכת לעבודה והוא דבר-האבד אצל הבעה""ב, האם מותרים לחזור בהם  - כיון שלא נעשה שום קנין על עבודתם?   ואם לא, האם שוכר עליהם או מטען?"	"הפועל והקבלן לא יכולים לחזור - ויכול הבעה""ב להטעותם ולשכור עליהם עד כפל משכרם - כמו כשנעשה עמהם קנין. [ש""ך סקכ""ט]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם פועל שיעבוד אצלו בקבלנות והקבלן עדיין לא התחיל לעבוד אצלו וחזר בו הקבלן והבעה""ב לא מוצא פועל אחר שיעשה במקומו את העבודה אך אין זה דבר-האבד, האם מותר לבעה""ב להטעות את הקבלן שיקבל הרבה שכר כדי שיסכים לעשות את העבודה או לשכור עליו עד כפל משכרו? ומה הטעם?"	"לכו""ע א""י לשכור אחרים עליהם,     ונחלקו הפוסקים האם יכול להטעותו, הש""ך סובר שיכול, כיון שקבלן שחוזר בו ידו על התחתונה, הקצוה""ח והנתיה""מ סוברים שאינו יכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ה	"לדעת הש""ך יש חילוק בין הטעייה לשוכר עליהם, באר את החילוק! אך לשאר פוסקים אין חילוק."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם פועל שיעבוד אצלו במלאכה שהיא לא דבר האבד והפועל התחיל לעבוד ואח""כ חזר בו והבעה""ב יכול למצוא פועלים אחרים לעבודה אבל הפועל לא הציע לבעה""ב פועלים, האם מותר לבעה""ב לשכור עליו עד כפל משכרו או להטעותו?                               מה הדין בתלתא לרעותא - שסיכם עם פועל על עבודה שהיא לא דבר האבד ועדיין לא התחיל לעבוד וגם יכול למצוא פועלים אחרים, האם מותר לבעה""ב להטעות את הפועל?"	"לכו""ע א""י לשכור עליו, נחלקו הפוסקים האם מותר להטעותו, לדעת הקצוה""ח והנתיה""מ א""י [והקצוה""ח כתב שאע""פ שהרא""ש בת' התיר, לא קיי""ל כן, והנתיה""מ כתב שהרא""ש דיבר במשך כלי אומנות בלבד] לדעת הש""ך יכול - כיון שהפועל לא הציע לבעה""ב פועלים אחרים במקומו.        2. לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר מלמד ע""י קנס ולא עשו קנין, האם חל עליו החיוב לשלם את הקנס? באר הלכה זו!"	חייב.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב סיכם עם פועלים שיעבדו אצלו ולא התחילו את העבודה וגם לא התחילו ללכת לעבודה: 1]האם כשהבעה""ב או הפועלים חוזרים בהם, נחשב החוזר מחוסר-אמנה וגם יש עליו תרעומת או לא?         2]באיזה 2 אופנים אין עליהם תרעומת?"	"1.כשחוזר בו מחמת שמצא פועלים יותר בזול או שא""צ לעבודה, כתב הסמ""ע שהוא תלוי במחלוקת הראשונים לעיל סימן ר""ד בחוזר בו בתרי תרעי האם הוא מחוסר אמנה והרמ""א שם פסק שהוא מחוסר אמנה.   2.כשחוזר בו מחמת שאין לו מה לעשות עם העבודה שלהם, כתב הקצוה""ח שאין עליו תרעומת          וכן אם הפועלים מצאו עבודה  מיידית ולא היתה להם טירחה מיוחדת לזה ובאותו רווח, אין להם על הבעה""ב תרעומת.[ש""ך]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מה גדר החילוק שעל פיו אנו קובעים מיהו פועל ומיהו קבלן? והבא 2 דוגמאות שכתבו הפוסקים לזה? נתנו לו לבצור                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        בעונת-הבציר, האם הוא נחשב לקבלן או לשוכר?<br>2]פועל / קבלן שסיכמו עמהם לעשות עבודה ויקבלו עליה שכר של 100 ש""ח ועשו הפועל והקבלן חצי עבודה ואח""כ חזרו בהם ואינם רוצים להשלים את העבודה, ובזמן שבא הבעה""ב להשלים את העבודה, הוזלה עשיית העבודה שהעלות של כל העבודה כזו היא 80 ש""ח ולכן יעלה לבעה""ב 40 ש""ח בלבד להשלים את העבודה, כמה שכר יקבלו הפועל והקבלן מהבעה""ב על עשיית חצי-העבודה שהם  כבר עשו? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?"	"1.פועל מקבל את שכרו לפי זמן כמו לפי יומית או שעתי משא""כ קבלן מקבל את שכרו לפי תוצרת-עבודה ולא לפי הזמן שבו לקח לו לעשותה.    והפוסקים כתבו שהעובד ביקב שמקבל את שכרו לפי מספר חביות שעשה, אע""פ שהגבילוהו לזמן מסויים - שא""י לבצור אלא בתקופת-הבציר, נחשב לקבלן ולא לפועל,  וכן מלמד - אם סיכמו עמו שיקבל את שכרו לפי ספר שילמד ולא לפי יום/שעה, הוא קבלן.<br>2.בפועל נחלקו הראשונים, שיטת הטור שמרויח הפועל את ההוזלה ויקבל הפועל 60ש""ח על עשיית חצי-העבודה - כי בס""ה יעלה לבעה""ב 100 ש""ח, שיטת התוס' שהבעה""ב מרויח את ההוזלה והפועל יקבל 50 ש""ח על חצי-העבודה - כמו שהיא היתה שוה בזמן עשייתה.     ונחלקו הפוסקים כמאן קיי""ל, הב""י והסמ""ע פסקו כשיטת הטור שהפועל מרויח את ההוזלה, והש""ך פוסק שהבעה""ב מרויח את ההוזלה. <br>בקבלן נחלקו ג""כ הראשונים האם בגלל שהוזלה העבודה נשום  את שווי חצי העבודה שהקבלן עשה לפי העלות שיעלה היום לעשות את חצי-העבודה.    שיטת הראב""ד שהבעה""ב ישלם לו לפי העלות של היום לעשות חצי-העבודה - 40 ש""ח,    שיטת הרמב""ם והטור  וכך פסקו הפוסקים, שישלם לו 50 - כמו העלות שהיתה לכזו עבודה בזמן עשייתה.     וצ""ע למעשה, האם יכול הבעה""ב לומר קים לי כמו השיטות שמגיע לך לשכרך רק כמה ששוה היום לעשות חצי-עבודה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ד	בשאלה 2  למעשה יש חילוק ביניהם.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מלמד / רב שנשכר ע""י רבים / יחיד לצורך רבים ועדיין לא היה תחילת-עבודה והקהילה רוצה לחזור בה,   האם יכולה?      ומה הטעם?"	"לא, כיון ששכירות לצורך רבים, יש לה תוקף כמו התוקף של קנין אחרי תחילת עבודה שא""י לחזור בהם, [רמ""א בתשובה ומביאו הגרעק""א]    הנתיה""מ מסתפק האם דין זה קיים בכל הסכם של רבים או רק בדבר שהוא לצורך מצוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב שכר פועלים ועדיין לא התחילו את העבודה וגם הם לא הלכו לכיוון העבודה ואח""כ חזר בו הבעה""ב וע""י חזרת-בעה""ב הפסידו  הפועלים במה שהם שללו עבודות אחרות שהוצעו להם:  1] האם הבעה""ב צריך לשלם להם את הפסדם? ומה הטעם?        2] על מי מוטל לחפש להם עבודה - על הבעה""ב או על הפועלים?"	"1.כן מדינא-דגרמי או דבר-האבד.                         2. על הפועלים, ומטעם זה יש לפועלים תרעומת על הבעה""ב במה שהם צריכים לטרוח לחפש עבודה אחרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקש מחברו מחו""ל שידפיס לו את ספרו ל1000 עותקים - כי בחו""ל עלות ההדפסה יותר נמוכה ואחרי שהדפיס פרצה מלחמה ולכן המדפיס לא יכול להביא לו את הספרים, האם חברו מחוייב לשלם לו על הדפסת-הספרים? ומה הטעם?"	"מבואר כאן בנתיה""מ [וכן בחזו""א]שיש 2 סוגי שכירויות, שכירות של מקח ושכירות של פעולה, בשכירות של מקח - כמו שתופר לו חליפה ואח""כ הקונה קונה מהמוכר את החליפה, כל זמן שהקונה לא קיבל את החליפה, פטור הקונה לשלם כי החליפה הינה בבעלותו של החייט אלא שהתחדש בסעיף שאם הזמין אצל חייט מידה מיוחדת - שהחייט מפסיד במה שיחזור בו מלקנות ממנו, עליו לשלם לחייט כמה שהוא מפסיד ומדין דבר-האבד,             אבל בשכירות של עשיית פעולה וכמו בנידון דידן שמדפיס לו את ספריו, מיד כשהדפיס לו, הספרים שייכים למזמין את ההדפסה ולכן אע""פ שלא סיים את הפעולה - כי לא הביא לו את הספרים, מ""מ מגיע לו תשלום על מה שעשה אלא שינכה לו מהשכר המלא שסיכם עמו את העלות של המשלוח. וכן הש""ך לעיל סימן קכ""ו ס""ק ע""ו מביא בשם הריטב""א וז""ל:""אם לא עשה אלא מקצת, משתלם לפי חשבון וכן אם נאנס הכלי, משתלם מן הבעלים - דמלוה הוא גבייהו"".  [מהגר""ש זעפרני]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הזמין קייטריג לברית ל-80 מנות במחיר 40 ש""ח למנה = ס""ה ב-3,200 ש""ח וברגע האחרון המוהל הודיע שלא ניתן לבצע את הברית ובעל-הברית נאלץ לדחות את הברית ואין מה לעשות עם ה-80 מנות:<br>1]כמה בעל-הברית צריך לשלם? ועל מי מוטל להתעסק עם מכירתם של המנות?<br>2]מה הדין כשבעל-הברית נתן לקייטריג את כל החומרים שמהם יכין הקייטריג את המנות וישלם לקייטריג סך 1500 ש""ח על הכנת-המנות, כמה צריך לשלם על המנות?       ולמי הולך המנות?"	"1.כיון שהחומרים שייכים לבעל-הקייטריג [-וכמו שבדרך כלל מצוי], זה שכירות של מקח והמנות הם שייכות לבעל-הקייטריג, אך מ""מ בעל-הברית צריך לשלם לבעל-הקייטריג את ההפסד שנוצר לו ע""י חזרתו ומדינא דגרמי,  ולכן: א] אם לא מוצא כלל מי שמעוניין לקנותם, ישלם מחיר מלא סך 3,800 ש""ח בניכוי כמה שהמנות שוים לבעל-הקיטרינג במה שהוא משאיר לו את 80 המנות.   ב]אם מוצא מי שמוכן לשלם על זה  רק 1,000 ש""ח, ישלם לו בעל-הברית את ההפרש. [-סך  2,800 ש""ח]<br>על בעל-הקייטריג מוטל לחפש מי שירצה לקנות אותם ממנו במחיר גבוה - כדי שלא יצטרך המזמין לשלם לו את התשלום הנ""ל.           ג]אם מוצא בעל-הקייטריג להשתמש עם המנות לשמחה אחרת, אם בעלי-השמחה שקנו את המנות שילמו את המחיר שבעל-הברית היה אמור לשלם, פטור בעל-הברית לשלם לו. [ואם השתמשו רק בחלק מהמנות או ששילמו מחיר יותר זול, ישלם בעל-הברית את ההפרש]<br>2.כשהחומרים שייכים לבעל-הברית, המנות שייכות לבעל-הברית, ולכן עליו לשלם את השכר שסיכם עמו שישלם לו [-סך 1500 ש""ח] וכל המנות הולכים לבעל-הברית.<br>ומעשה היה בבעל-תשובה שהזמין קייטריג לברית בי' בטבת ולא ידע שעושים  את הסעודה במוצאי הצום, ובעל הקייטריג טוען שאף המקבלי-הזמנות לא הבחינו בזה,[ולא יכולים לעשות לו את הסעודה במוצאי הצום], ופסקו שמעיקר-הדין פטור המזמין שהרי כל החיוב שמבואר כאן הוא רק מדינא דגרמי, ובשוגג אין חיוב של גרמי, וכיון שהוא בעל-תשובה ה""ז שוגג - אך מ""מ הורה הגר""י זילברשטיין, שיתחלקו ביניהם מדין פשרה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אב חיפש עבודה לבנו או לבן חברו וקיבל מהם רשות לסכם עם בעה""ב עבורם עבודה + משכורת ומצא להם עבודה והם התחילו לעבוד, אחרי תקופה שעבדו, ביררו כמה כסף הם עתידים לקבל על שעת עבודה?! - ונודע להם שהם אמורים לקבל פחות משכר-מנימום שמקובל בשוק לשלם על שעת-עבודה, ולכן הפסיקו לעבוד  ודורשים על כל מה שכבר עבדו לכה""פ שכר-מנימום - מה הדין: 1] מכאן ולהבא 2]ומה הדין על מה שעבדו?"	"מכאן ולהבא - יכולים שתיהם לחזור - וכדין פועל שחוזר בו אפילו באמצע היום,                        על מה שכבר עבד - בן שסיכם לו אביו, לא יקבל תוספת -והטעם, שיש אומדנא שהבן הסמיך את אביו לכל דבר - כולל לדבר שהוא חובה עבורו.<br>אחר שסיכם כן עבור חברו - מחלוקת הפוסקים: הש""ך סובר, שמקבל שכר כמו שסיכם עבורו שלוחו, הנתיה""מ סובר- שלא חל ההסכם שסיכמו עבורו - כי שלחו לתיקוני ולא לעוותי ולכן צריך לשלם מדין יורד כמו השכר המנימום שמקובל בשוק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קבלן אחרי שעשה חצי מלאכה חזר בו מלהמשיך לעבוד ואח""כ הוזלה השלמת המלאכה, כמה שכר מקבל על חצי המלאכה שעשה?"	"שיטת הראב""ד, שקנסוהו שיקבל כמה שעולה היום לעשות חצי מלאכה, אבל לא קי""ל כוותיה ומקבל חצי שכר ממה שסיכם עמו שיקבל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ד	השאלה היא, האם נשלם לקבלן כמו המחיר הזול ששוה היום לעשות את החצי מלאכה שעשה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' עובדים, מה הקובע מיהו קבלן ומיהו פועל, האם מה שהקבלן יכול לעבוד באיזה זמן שירצה ואילו הפועל מחוייב לעבוד רק בזמן שהבעה""ב קבע לו או שהקובע מה שהפועל מקבל את המשכורת לפי יומית/שעתי ואילו קבלן מקבל לפי תוצאה מוגמרת?"	"נחלקו בזה הש""ך והסמ""ע, בש""ך [סק""כ] מבואר ומקורו מהתרוה""ד שהקובע הוא על מה הוא מקבל את המשכורת ולכן כתב שבצירה נחשבת קבלנות אע""פ שמחייבו לעבוד בזמן הבציר כיון שמקבל את שכרו לפי גמר-מלאכה, אבל בסמ""ע סקט""ז בסוגריים נראה שס""ל שהקובע הוא האם הוא מחוייב לעבוד בזמן מסויים או שהוא בוחר מתי לעבוד, וכן הוא ג""כ בסמ""ע לעיל סימן קע""ו ס""ק נ""ז."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלג/סעיף ד		
